עומר קפלן

לפני כמה ימים דיברתי עם ליאור על ריצה:

Lior: no, even if once a week you'll do a form run where you do notice stride, with time it will grow on you.
and you'll run faster
and you'll run easier

גם לרוץ מהר יותר וגם לרוץ יעיל יותר? את זה הייתי חייב לבדוק. אז הלכתי, קראתי, צפיתי בהמון סרטונים ובאותו ערב יצאתי ל- Form Training, או אם אני מנסה לתרגם את זה בסגנון חופשי "אימון טכניקה ראשון".

באימון ניסיתי להקפיד על כל עקרונות הריצה: צוואר ישר ומבט קדימה לכיוון הריצה (לפעמים אני רוצה רצים עם ראש שמתנועע לצדדים וכואב לי רק להסתכל), הגוף מוטה רק מעט קדימה ומשתמש בכוח המשיכה, תנועת ידיים חופשית והכי חשוב, לשים לב בכל צעד לא לנחות על העקב אלא לנסות לנחות על מרכז כף הרגל ולדחוף עם האצבעות קדימה כדי לייצר צעדים מלאים ויפים.

ג'וגינג בפתח תקווה. לא באמת. (התמונה ברישיון CC מאת Sportic)

התחושה הראשונה באימון טכניקה היא שאני מאד קל על הרגליים, הצעדים מרגישים קצת יותר גדולים ואני באמת רץ קצת יותר מהר. קשה לי בהתחלה שלא להסתכל למטה על הצעדים שלי כדי לראות על איזה חלק אני נוחת אבל בשלב מסוים החלטתי לנקות את הראש ולנסות פשוט להתרגל. חמישת הקילומטרים הראשונים עברו בלי תקלות מיוחדות, אני חושב שההבדל בין סוגי האימונים החל בחמישה הבאים מתוך העשרה שהקצבתי לאימון: הרגליים התחילו קצת לכאוב (קצת שרירים קצת לא) והדופק היה גבוה במעט (יכול להיות שבגלל המהירות, אבל אני לא מאמין).

סיימתי את האימון תשוש יחסית ובשלושת הקילומטרים האחרונים כבר כמעט ולא הקפדתי על הצעדים ושכחתי בשביל מה יצאתי לאימון. בזמן הכולל חסכתי בערך 4 דקות בזמן לעשרה קילומטר והדופק הממוצע היה גבוה ברמה שלא בטוח שיהייתי יכול להמשיך לרוץ כמה שאני רוצה בניגוד להרבה אימונים אחרים. מכאן, יש לי כמה מסקנות לגבי אימוני טכניקה:

- האימונים צריכים להיות בהתחלה קצרים הרבה יותר, אם כל צעד נחשב, האימון צריך להיות ממוקד הרבה יותר (אפילו 6 או 8 ק"מ, נוותר על האגו של לצאת מהבית בשביל מרחק כזה קצר).

- אם האימון קצר, יכול להיות ששווה לשלב גם אימוני ליבה (בטן, גב תחתון) ומתיחות קצת יותר אינטנסיביות כדי לעשות מזה אימון כולל ומשתלם.

- הפגרה (יוני עד אוגוסט) היא אחלה של זמן להשקיע בטכניקה על חשבון קילומטראז' כביש (על שטח אני לא מוותר).

עדכונים בהמשך.