עומר קפלן | אינטרנט, תוכן וריצה למרחקים ארוכים

TAG | הילדים של היום

בזמן שכולם כתבו על mako ועל עוד קמפיין פסאודו-ויראלי סטייל קידסורסינג (אני מקווה שלא מתחיל כאן טרנד) אני ישבתי וכתבתי את אחת מתוך שלוש עבודות המחקר שאני צריך כדי להשלים את התואר. מתוך השלוש (אחת עסקה בהתפתחות והקשרים שנוצרים בין פודקאסטים לבלוגים והשנייה ממש לא מעניינת) המחקר הזה יצא מקיף, רלוונטי ואחד שבאמת שווה לקרוא.

הנושא: אפקטיביות הפרסום באינטרנט לבני נוער: פרסום ויראלי מול קמפיין מבוסס באנרים.

ההשערות: לפרסום ויראלי יהיה מדד אפקטיביות גבוה יותר מפרסום מבוסס באנרים, העמדה כלפי הפרסומת תהייה חיובית יותר כשמדובר בפרסום מבוסס באנרים, כוונת הקנייה תהייה גבוהה יותר כאשר מדובר בפרסום ויראלי.

הכלים: שאלון שחולק ל 60 בני נוער בגילאי 17-14 (חלוקה שווה בין קבוצות הגיל ופחות אוו יותר מבחינה מגדרית). כל הנבדקים במחקר משתמשם באינטרנט לפחות פעם בשבוע ורשומים לפחות ברשת חברתית אחת בה הם מבקרים לפחות פעם בשבוע (על מנת להבטיח שהם ייחשפו לשני סוגי הפרסום).

הממצאים (חלקיים כמובן, הממצאים המלאים בקובץ)

  • אחת החוזקות של הפרסום הויראלי הוא העברת המסר הפרסומי דרך גורם שנחשב אמין בידי הלקוח: בכל הקשור לבני נוער, 68.5% מכלל הנשאלים העידו כי הם נוטים להוסיף לרשימת החברים שלהם אנשים שהם לא מכירים. בנוסף, כ- 79% מהנבדקים מחזיקים ברשימת החברים שלהם להקה או מותג מסחרי אחר. עם זאת, 88% מודעים לאופן בו חברות משתמשות ברשתות חברתיות על מנת לפרסם.
  • בני הנוער לא שמים לב לבאנרים: 75% מכלל הנחקרים לא זוכרים היכן ממוקמים באנרים באתר האהוב עליהם. יתר על כן, אותו אחוז של נבדקים לא זוכר את תוכנם של לפחות שלושה באנרים מהאתר האהוב עליו. מה שיכול להסביר את העובדים שרק שלושה מתוך שבעה לחצו על באנר בחודש האחרון.
  • ברגע שבני הנוער כןשמים לב לבאנרים, הם נוטים לפעול: 78% מהנבדקים נוטים להשאיר פרטים או להתעניין באתרים אשר הגיעו אליהם דרך באנרים.
  • לעומת זאת, בכל מה שקשור לפרסום חברתי, הם לוחצים על הלינק אבל לא מתעניינים באתר: רק 50% נוטים להתעניין או להשאיר פרטים בקישורים שמגיעים דרך חברים.
  • בני הנוער סומכים על חברים שלהם, פחות על ביקורות גולשים: בכל מה שקשור לכוונת קנייה, 6% היו מסתמכים על פרסום דרך באנר כשיקול לקניית מוצר, לעומת 66% שהיו מסתמכים על המלצה מחבר. בתווך 8% היו מתעניינים במוצר על סמך המלצה של אדם שאינם מכירים.

בשורה התחתונה:

הפרסום הויראלי חושף את בני הנוער לקישור (בכל זאת, אנשים מרשימת החברים שלהם מפציצים אותם בקישורים, בסרטים או בכל מיני דברים) כך שאפקט החשיפה והזכירה של הקמפיין הוא גבוה. מצד שני, בגלל שימוש היתר בכלי הזה (תראי לי מפרסם שלא ביקש מחברת האינטראקטיב שלו "ויראלי" השנה) אחוז ההנעה לפעולה של הפרסום הויראלי הוא קטן יחסית.

בני נוער, כמו כולנו לוקים בעיורון באנרים. אבל ברגע שבאנר מצליח לתפוס את העין ולעניין, רוב הסיכויים שהמפרסם יקבל את הליד שהוא מבקש. מה אפקטיבי יותר? כנראה שפרסום ויראלי-חברתי, אם כי הוא מתחיל להמאיס את עצמו.

, , , ,

תמיד חשבתי שיש משהו חשוד בציור השבועי לילד, אבל בסוף השבוע האחרון כבר אי אפשר היה להתעלם:

תמיר כהן הביע את רחשי ליבו כשהגיש לחברתו הדס קליין פרח לאות אהבתו ואכן הדס נענתה וכך נוצר עוד זוג אוהב במזל טוב. אותה עת חלף אזרח שצפה במראה בהנאה רבה. התוכלו לזהותו?

למתקשים, אגב, צבעתי את הפתרון.

, , , ,

מחפשים משהו?

עיצוב התבנית על ידי devolux.org

הסבה לעברית על ידי עומר קפלן


אם אתם נתקלים בבאגים כתוצאה משימוש באקספלורר, זה לא הדפדפן - זה אתם. תעברו לדפדפן טוב יותר, בבקשה