תחילת עונת הריצות (הארוכות) מסמלת אצלי את פתיחת העונה של מחזות הזמר בפלייליסט. מה הקשר? מחזה זמר ממוצע אורך כשעה וחצי – 15 ק"מ ריצה הם פחות או יותר שעה, תעשו את החישוב. במרתון טבירה האחרון, עד נקודת הסיבוב של ה-21.1 ק"מ הספקתי לשמוע את כל יוסף וכותנות הפסים + כל בת הים הקטנה עם דילוגים על הקטעים המעצבנים. אז לכבוד פתיחת העונה, הנה חמשת הפייבוריטים שלי:

Close Every Door To Me (יוסף וכותונת הפסים)

בקטע הזה במחזמר, יוסף נזרק לכלא לאחר שכביכול התעסק עם אשת פוטיפר. הוא דיי מיואש וכמו כל פולני טוב הוא מלקה את עצמו במשפטים בסגנון: אני אשב פה לבד בחושך, תסגרו עלי את האור ותיקחו ממני את כל מי שאני אוהב. הסיום פשוט מעולה (דוני אוסמונד בתור יוסף).

The Point of No Return (פנטום האופרה)

לגמרי לא הבחירה הטבעית כשבמחזמר יש קלאסיקות גדולות הרבה יותר (שיר הנושא או All I Ask of You) אבל מבחינת המיקום בסיפור והעוצמה, אין לשיר הזה מתחרים: בסצנה הזו, שקרובה יחסית לסוף המחזמר, הפנטום רוצח את השחקן הראשי ועולה לבמה במחזמר שהוא עצמו כתב. בשלב מסוים הוא נמצא אחד על אחד עם קריסטין (ההיא שהוא אובססיבי לגביה לאורך כל המחזמר) ומנסה בפעם ה(כמעט) אחרונה לזכות בה.

He Lives in You (מלך האריות)

עם כל הכבוד לסר אלטון עם Can You Feel The Love Tonight, אין לי מושג איך השיר הכי טוב לא הגיע בכלל לסרט. השיר הזה כמעט מסיים את המחזמר כשרפיקי (הקוף) מסביר לסימבה (אריה) שלא משנה מה קורה, האבות שלנו חיים בתוכנו תמיד (מוסר ההשכל של כל הסיפור). הסרטון מראה קאסט חלש יחסית, אם אתם בעניין של לשמוע את הגרסה המקורית והמעולה – תלחצו כאן.

Part of Your Wrold אבל במיוחד את ה Reprise (בת הים הקטנה)

בעוד מלך האריות נצמד כמעט באופן מלא לתסריט המקורי ומציג תמה דיי חדגונית של מוזיקה, בת הים הקטנה – מחזמר חדש יחסית בברודווי מציג לא רק סגנונות מוזיקה מגוונים, אלא גם את מי שאני צופה שתהייה כוכבת ברודווי ענקית – Sierra Boggess. תזכרו את השם.

The Gumbie Cat (קאטס)

קאטס היה המחזמר הראשון שראיתי, וזכיתי לעשות את זה בלונדון עוד לפני שהספיקו לסגור שם את הבאסטה. התחרות בין החתולים היתה קשה ובסופו זכתה החתולה הפולניה שמחנכת את העכברים ("אין להם נימוסים").

הפלייליסט שלי, מוזיקה, מחזות זמר